אבלים מעבר לשחר אביב מגור הדרי کے بول

מעבר לשחר שם יושבים האבלים והעתיד שוב משנה צורתו חלומות מתנפצים לרסיסים ונדמה שזה הסוף נאמר יזכור היום מחר הליל שחור מעבר לשחר דיכאון מלאכותי של השמיים זורע מלח על הפצע הכאב ולא זולגת דמעה אחת של מים מנטיפי הקרח על הלב הוא נחנק הוא טבע הוא נרצח הוא נתלה הדמעות כמו הדם שנספגו באדמה התרסק הוא נשרף לגזרים הוא נקרע אין תשובה לשאלה של למה הוא נלקח אך מחר יעיר השחר יום חדש אז יעלה כל אשר היה היום ישכח ויבלה