מכחול کے بول

יד אחת אוחזת במכחול והגרון שעות שמסרב לאלכוהול ככה זה מרגיש הכי נכון אבל אני תמיד נרדם שעות מול הדמיון ואז עובר עוד יום אני מתחיל להעלם מתחת פני האדמה ואז בעוד חלום אני מתחיל להיזכר, בשמש החמה ובחיי שאני תכף משתגע אני הולך ברחוב לאן אנלא יודע לעצמי אני כמעט מתגעגע עוד נשארה בי אמונה בן אדם צריך קצת לבלות אצלי זה קצת שונה אני לא מת על החולות מעיר אותי צלצול של השעון הבוקר כמו אויב תוקף אותי אין הגיון אבל עובר עוד יום ואם צריך להתגבר, אז נתגבר על כל דבר ואז בעוד חלום, זיכרון ישן חולף מולי אני שם מאושר ובחיי שאני תכף משתגע אני הולך ברחוב לאן אנלא יודע? לעצמי אני כמעט מתגעגע עוד נשארה בי אמונה